#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מדלגין בתורה?	"אין מדלגין בתורה אלא בענין אחד [שלא תתבלבל דעת השומעים], ויהיה בכדי שישלים המתורגמן משום טירחא דציבורא [ומבואר לקמן בסעי&#x27; ג&#x27; דהיכא דלא אפשר מותר לדלג אע&quot;פ שיש טרחא דציבורא]"	סימן קמד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לדלג בין גברא לגברא?	"הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק א&#x27;) מקיל אפי&#x27; בשני ענינים [וכ&quot;כ הראבי&quot;ה (מאיר עוז)], אבל השעה&quot;צ (ס&quot;ק ג&#x27;) מתמיה מנא ליה הכי [והא דמדלגין בתענית ציבור היינו משום שהוא ענין אחד (מ&quot;ב ס&quot;ק ד&#x27;), וכ&quot;כ הריטב&quot;א במגילה (כ&quot;ד ע&quot;א) והמרדכי (מאיר עוז)], אכן הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ד&#x27;) הוכיח משבת ר&quot;ח וכדומה דמדלגין בשני ענינים בתרי גברי, ודחה הגרח&quot;ק דזהו בשני ספרים אבל ספר אחד ליכא ראיה (מ&quot;ב דרשו) {וצ&quot;ב קצת דאם הטעם משום בלבול הדעת, מאי שנא}, ועוד דחה המאיר עוז דמפטיר שאני {והקשה הר&quot;י באק עדיין איכא ראיה כשקוראים מג&#x27; ספרי תורה, דהתם אינו מפטיר}"	סימן קמד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באיזה ימים שייך לדלג?	"בימים שא&quot;צ לקרות כל הפסוקים כגון בב&#x27; וה&#x27; וביו&quot;ט, אבל בשבת בלא&quot;ה צריך לקרות כל הפסוקים, אולם יתכן דשייך אפי&#x27; בשבת לדלג ע&quot;מ להשלים אח&quot;כ (מ&quot;ב ס&quot;ק ב&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק א&#x27;)"	סימן קמד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מדלגין בנביא?	"מדלגין אפי&#x27; בשני ענינים, ויהיה כדי שישלים המתורגמן"	סימן קמד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מאי שנא נביא מתורה שנביא מותר בשני ענינים ותורה אינו מותר אלא בענין אחד?	"תי&#x27; רש&quot;י לפי שדברי תורה דברי אזהרות ועונשין ומצות צריך שיכנסו בלב השומעים משא&quot;כ בנביאים (מ&quot;ב ס&quot;ק ג&#x27;)"	סימן קמד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה אין מדלגין מנביא לנביא?	"רש&quot;י פי&#x27; משום טירוף הדעת [והוא טירוף יותר משני ענינים], והתרוה&quot;ד (וכ&quot;כ הריטב&quot;א) פי&#x27; משום טירחא דציבורא (ב&quot;י), וחידש הפר&quot;ח דמותר לדלג מנביא לנביא בענין אחד (מ&quot;ב ס&quot;ק ז&#x27;) {ונראה דזהו דוקא לפי רש&quot;י ולא לפי התרוה&quot;ד, ומה שציין השעה&quot;צ (ס&quot;ק ו&#x27;) להתרוה&quot;ד, היינו התרוה&quot;ד בשם רש&quot;י (עם ר&quot;י באק)}, והערוה&quot;ש (סעי&#x27; ב&#x27;) הוסיף ביאור דיש בלבול גדול מנביא לנביא משום דכל נביא יש לו סגנון לשון בפנ&quot;ע, ולכן דוקא בענין אחד מותר ולא בשני ענינים."	סימן קמד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לדלג בתרי עשר?	"דינו כנביא אחד מפני שהם קצרים ומותר לדלג מנביא לנביא, וביאר הפמ&quot;ג (מש&quot;ז ס&quot;ק ב&#x27;) דליכא שהייה כ&quot;כ, והערוה&quot;ש (סעי&#x27; ב&#x27;) הוסיף דאין בהם בלבול משינוי הלשון"	סימן קמד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לדלג למפרע 1) מנביא לנביא בתרי עשר 2) בנביא אחד?	"1) לא, ואפי&#x27; אם הם סמוכים (מג&quot;א ס&quot;ק ד&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ט&#x27;) ואפי&#x27; בענין אחד (פר&quot;ח, שעה&quot;צ ס&quot;ק ח&#x27;) 2) הכסף משנה מתיר, והמג&quot;א (ס&quot;ק ד&#x27;) מצדד לאסור ולחלוק על הכסף משנה, אולם מסיים המג&quot;א דאפשר דהכס&quot;מ מיירי דוקא בפרשה אחת, וביאר הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק ד&#x27;) כוונתו דבענין אחד מותר (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&#x27;) [ובשעה&quot;צ (ס&quot;ק ט&#x27;) הביא ממגן גיבורים דהעיקר כהמג&quot;א, והיינו דדוקא בפרשה אחת מותר לדלג למפרע]"	סימן קמד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד נוהגין בהפטורת 1) שבת שובה 2) פרשת משפטים?	"1) נוהגין כהחזו&quot;א דאם קוראים מקלף קוראים הושע יואל מיכה, ואם קוראים מקונטרס קוראים הושע מיכה יואל {וכן שמעתי מהגרי&quot;א פארכהיימער שליט&quot;א}, וע&quot;ע באג&quot;מ (או&quot;ח ח&quot;א סי&#x27; קע&quot;ד) דכתב דבקלף יש להוסיף רק הפסוקים שביואל [שהפסוקים במיכה מרוחקים], ובקונטרס יש להוסיף הפסוקים שבמיכה [משום טירחא לציבורא לקרות הרבה פסוקים מיואל דכל הטעם להוסיף פסוקים הוא שלא לסיים בהושע שהוא דבר רע] 2) מבואר מהאבודרהם שיש לקרות למפרע (וכ&quot;כ הרש&quot;ש ביומא ע&#x27;) {וצ&quot;ל שהוא ענין אחד}, אבל הגרח&quot;ק (טעמא דקרא פרשת משפטים) כתב דימשיך לקרות להלאה דהאבודרהם מיירי כשלא קראו בקלף. למעשה נוהגין לדלג למפרע, ויש להוסיף מידידי הרה&quot;ג ר&#x27; נפתלי געטענגער שליט&quot;א דהפסוקים שלאחריו מיירי בענין שאין לשנות ממנהג אבות!"	סימן קמד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם ממתינים לקרות הנביא מקלף או קוראים מיד מתוך הקונטרס?	השלמת חיים, רשז&quot;א, וריש&quot;א סברי שיש להמתין להקלף [והא דכתב תשובת זכר יהוסף שלא להמתין היינו במקום שרוב הציבור לא נהגו כך] (מ&quot;ב דרשו)	סימן קמד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מ&quot;ט נהגו לדלג מנביא לנביא ביום שיש בו חתן?	"הב&quot;י הביא ג&#x27; תירוצים:&lt;br&gt;1) נהגו לקרות מקונטרס ולא יעמדו בשתיקה ולא היה טירחא דציבורא (לפי התרוה&quot;ד) (מ&quot;ב ס&quot;ק ו&#x27; וס&quot;ק י&#x27;)&lt;br&gt;2) אין נוהגין לתרגם וממילא לא חיישינן לטירוף הדעת (לפי רש&quot;י)&lt;br&gt;3) רבינו מנוח תי&#x27; דקוראין הפסוק בעל פה [ואינו משום הפטורה אלא כזמר בעלמא]"	סימן קמד סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו המנהג היום?	"אין נוהגין לדלג מנביא לנביא בכלל (לקמן סי&#x27; תכ&quot;ה, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ב, ערוה&quot;ש סעי&#x27; ה&#x27;)"	סימן קמד סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד נהגו בזמן שהיה חתן בביהכ&quot;נ?	"כתב המג&quot;א (ס&quot;ק ה&#x27;) דנהגו לקרות מפרשת חיי שרה וגם היו מתרגם הפרשה, והיו מוציאים ב&#x27; ס&quot;ת ולא ג&#x27; ס&quot;ת, ודוקא כשנושא בתולה ולא אלמנה [ואין נוהגין זה במדינות אלו (ערוה&quot;ש סעי&#x27; ה&#x27;)]"	סימן קמד סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם גוללין בס&quot;ת באמצע הקריאה?	"לכתחילה צריך לגלול קודם התפילה (ערוה&quot;ש סעי&#x27; ו&#x27;), ואם לא גללו צריך לגוללה באמצע פסד&quot;ז (דרכ&quot;מ ס&quot;ק א&#x27;) [וזה עדיף מבאמצע קרה&quot;ת משום בלבול הדעת (שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;א), ומיירי במי שאינו אומר פסד&quot;ז בשעה שגוללה (דרשו מ&quot;ב)], ואם לאו, צריך לגוללה באמצע קרה&quot;ת (מג&quot;א ס&quot;ק ו&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ג), אבל במקום שאין להם אלא ס&quot;ת אחת וא&quot;א בענין אחר גוללין והציבור ממתינים (הגהות מרדכי וריטבא, ודלא כתשובת הרשב&quot;א דס&quot;ל דקוראים בע&quot;פ)"	סימן קמד סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מאי שנא מגמ&#x27; יומא (ע&#x27; ע&quot;א) דאמרינן דהכהן גדול קרא בע&quot;פ מפני טירחא דציבורא?"	"1) תי&#x27; המג&quot;א (ס&quot;ק ז&#x27;) דהתם מיירי בבית המקדש והיו שם כל ישראל ולא מחלו משא&quot;כ הכא מיירי בביהכ&quot;נ ומסתמא כולם מוחלין (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ז) {ונראה דדוקא בשהייה זמן יכולים הציבור למחול אבל בדבר שהוא זלזול לציבור כגון קריאה מחומש אחד או ש&quot;ץ קטן אינם יכולים למחול}&lt;br&gt;2) הנתיב חיים תי&#x27; דהתם בביהמ&quot;ק היה אפשר לכה&quot;ג להכין הקריאה לקרות בע&quot;פ, משא&quot;כ בביהכ&quot;נ כיון שבזמנם נהגו שכל עולה היה קורא לעצמו א&quot;א לתקן שכל אחד צריך להכין קריאת מפטיר לקרות בע&quot;פ, ולכן אנן סהדי שכל הציבור מוחלים על כבודם {וממילא אפי&#x27; בזה&quot;ז דיש בעל קריאה לא קרינן בע&quot;פ}&lt;br&gt;3) המור וקציעה תי&#x27; דביוה&quot;כ היה הרבה עבודות שהכה&quot;ג צריך לעשות ומפני קוצר הזמן לא יכלו לוותר על כבודם (מאיר עוז)&lt;br&gt;4) הר&quot;י באק תי&#x27; דהתם א&quot;א להביא ס&quot;ת אחרת וא&quot;א בענין אחר משא&quot;כ הכא יש עצה בב&#x27; ס&quot;ת, וממילא אפי&#x27; בדליכא ב&#x27; ס&quot;ת לא תקנו דיקרא בע&quot;פ (ואפשר דזהו כוונת הערוה&quot;ש סעי&#x27; ד&#x27;)"	סימן קמד סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם אחד יכול לקרות משתי ספרי תורה?	"איתא בגמ&#x27; שאחד אינו יכול לקרות משתי ספרי תורה משום פגמא של ראשון [ואפי&#x27; בענין אחד (בדק הבית, מג&quot;א ס&quot;ק ח&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ז)], ולפי הב&quot;ח זהו אפי&#x27; אם קרא אחר בינתיים [כגון שקראו לשלישי ועכשיו רוצה לקרותו למפטיר], אבל המג&quot;א (ס&quot;ק ט&#x27;) סבר דאינו אסור אלא בזה אחר זה [כגון שביעי ומפטיר] אבל אם הפסיק אחר בינתיים מותר, והמ&quot;ב (ס&quot;ק י&quot;ז) הביא הא&quot;ר דמצדד להקל רק בשמחת תורה בחתן בראשית כהמג&quot;א דיש בו עוד צירופים להקל [דיש כאן ג&#x27; ספרי תורה]"	סימן קמד סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם עלה במנין אחר?	"פשוט דמותר לעלות ב&#x27; פעמים בב&#x27; מנינים (ביה&quot;ל ד&quot;ה משום)"	סימן קמד סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מותר לעלות ב&#x27; פעמים בס&quot;ת אחת?"	"מכאן משמע דליכא איסור ואין בה משום ברכה לבטלה כמו כהן שעולה ב&#x27; פעמים בדליכא לוי (ערוה&quot;ש סעי&#x27; ז&#x27;), אולם כתב הרמ&quot;א לקמן (סי&#x27; רפ&quot;ב סעי&#x27; ה&#x27;) דאינו ראוי שיקרא למפטיר מי שכבר עלה, ומשמע דוקא מפטיר משום שאינו ממנין השבעה [ויש מח&#x27; אם ההפקדה הוא דוקא אם עלה לשביעי או מכל הז&#x27; קרואים], והא&quot;ר (ס&quot;ק ד&#x27;) כתב דלעולם ראוי לקרות אנשים חדשים משום ברוב עם הדרת מלך, והמהרי&quot;ל נהג לעלות ללוי וגם למפטיר ואולי היה מוכרח מאיזה טעם (ערוה&quot;ש שם), והוסיף הפסק&quot;ת (אות ב&#x27;) דכיון דהענין הוא רק משום ברוב עם וגו&#x27; יש להקל במקום צורך לעלות ב&#x27; פעמים [כגון ליארצייט לשבת חזון] ובלבד שלא יעלה לשביעי ולמפטיר."	סימן קמד סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין בג&#x27; ספרי תורה?"	"אם מי שעלה בס&quot;ת ראשון יכול לעלות בס&quot;ת שלישית תלוי במח&#x27; ב&quot;ח ומג&quot;א הנ&quot;ל (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ח) {ולפי הטעם דהא&quot;ר מקיל בשמחת תורה משום ג&#x27; ס&quot;ת, ה&quot;נ יכול להקל}"	סימן קמד סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם טעו והוציאו הס&quot;ת שאינו גלול למקומו?	"אם יקראו מס&quot;ת זה נמי [כגון בימים שקוראים משתי ספרים] יכול להחליפו (ביה&quot;ל לקמן סי&#x27; תרפ&quot;ד), אבל אם לא יקראו ממנה כתב בסידור יעב&quot;ץ שיש בזה מח&#x27; אחרונים, וכתבו האחרונים (כה&quot;ח ס&quot;ק י&quot;ג, שלמת חיים, אג&quot;מ או&quot;ח ח&quot;ב סי&#x27; ל&quot;ז) דעדיף שלא להחזירו, אמנם הוסיף האג&quot;מ דבמקום מחלוקת ובזיון מותר להחזירו (מ&quot;ב דרשו)"	סימן קמד סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם מי שלקח המצוה לשנה מת, והיורשים 1) רוצים לקיים זכות המצוה 2) רוצים למכור זכות המצוה?	"1) צריכים לשלם דמי המצוה 2) יכולים למוכרה, ואם נמכר בזול צריכים להשלים החסרון להקהל, ואם נמכר ביוקר לפי השכנה&quot;ג הריוח ליורשים ולפי העולת תמיד הריוח להקהל דאין משתכרין בצדקה (באה&quot;ט ס&quot;ק ה&#x27;)"	סימן קמד סעיף ד		
